כמה חשוב לאדם להרגיש חלק מקבוצה, שיש לנו מקום.
כולנו זקוקים להרגיש חלק ממשהו גדול יותר, למצוא אנשים שיש לנו מן המשותף איתם.
אף אחת לא רוצה להגיע למקום שאני מרגישה בו מנותקת, לא קשורה, אפילו סולדת ממנו.
עכשיו אתם אנשים בוגרים, עם ניסיון חיים ומשאבים ועדיין לחלקנו ההשתלבות הזו מאוד קשה.
נסו לדמיין ילדים צעירים, בני נוער שגם ככה נמצאים בסערות פנימיות עם עצמם, שצריכים להגיע בכל יום לביה"ס ולהיסגר בכיתה עם עוד 30 תלמידים למשך 8 שעות. החוויה הזו יכולה להיות מעולה ויכולה להיות מפילה.
ופה בדיוק נכנסת האחריות שלנו להפוך את הארוע הזה לארוע חיובי.
חודש ראשון - בונים אמון, יוצרים שייכות
לפעמים כולנו נשאבים לטרפת של להספיק חומר לימודי, לקפוץ למים ולהראות לתלמידים כבר בהתחלה שאנחנו רציניים ובאנו לעבוד. אבל כמחנכת הכיתה, הדבר הראשון והחשוב ביותר שעומד לנגד עיניי היא האוירה הכיתתית והגיבוש שלה. כיתה מגובשת היא כיתה שיהיו בה דיונים מעניינים יותר, שיותר ידיים יורמו כשנבקש מתנדבים, שתהיה בה עזרה הדדית, רגישות והכלה. לעומת זאת, כיתה מנוכרת תשרה אוירה של חוסר עשייה, של איש איש לעצמו ולטובת האינטרסים שלו בלבד. בכל שיעורי החינוך בחודש הראשון המטרה שלי תהיה ליצור היכרות בין התלמידים לבין עצמם ובין התלמידים לביני, למצוא מכנים משותפים בנינו ולהבליט אותם, ליצור אוירה טובה, שמעודדת עבודה בקבוצות שונות כדי לאפשר כמה שיותר הזדמנויות לפתח קשרים חברתיים. אחרי שהתלמידים יקשרו אליכם כל מהלך שתצטרכו לעשות יהיה כבר הרבה יותר פשוט. אבל מור מה עושים? תני לי רעיונות! זה בדיוק מה שמחכה לכם בסוף הפוסט, ממש פה בתחתית העמוד.
שיחות אישיות
במקביל לעבודה הכיתתית. אני מתאמת שיחה אישית עם כל אחד מהתלמידים. מטרת השיחה להסתכל זה לזו בעיניים, להראות ששיחה עם מורה זה דבר פשוט ולא מפחיד. ובעיקר להעביר את המסר שאני בעדם וכאן בשבילם לכל דבר שיצטרכו. את השיחה אני מבססת על שאלון שהעברתי מראש לקראת סוף החופש הגדול.
תיאום ציפיות - הצעה במנטימטר
אחד הכלים שאני אוהבת להשתמש בהם הוא המנטימטר. איך זה עובד?
1. אני שולחת בוואטסאפ הכיתתי לינק למענה על השאלות
2. כל תלמיד כותב בנייד שלו את התשובה
3. כל התשובות מוצגות יחד על הלוח.
ואם אחד התלמידים כותב משהו לא לעניין?
התלמידים עוד לא מכירים אתכם, וחלקם ינסו לבדוק את הגבולות שלכם (ראו את התגובה "שלאקות" בתמונה האחרונה). דבר ראשון אני לא נלחצת. אני יודעת שיש אפשרות סבירה שדבר כזה יקרה ואני מתכננת מראש איך אגיב.
אפשרות ראשונה ולא מומלצת - להראות לתלמידים שזה מאוד מכעיס אותי, לנזוף בהם ולעצור את מהלך השיעור. ככל שאראה לתלמידים שה"צחוקים" שלהם מעלים בי כעס ומפריעים להתנהלות השיעור, זה רק יגרום להם לעשות את זה יותר. בעיניי הדרך היא לדבר אליהם בגובה העיניים וישר ללב.
להתעניין בכתוב בחצי חיוך - מי כתב שלאקות? כבר רואה חיוכים חשודים. למה התכוונת? מה זו המילה הזו? התלמידים ענו לי "סתם, סתם, בצחוק, לא , לא קשור" וכבר הרגישו קצת לא בנוח. אני כמובן הלכתי אחר כך ובדקתי מה משמעות המילה. ובכן לפי ויקימילון שלאקות הוא מושג ״סלנג״, או ״עָגָה״ בעברית צחה, המשמש לרוב ובפי העם להגדרת קרחנה, מסיבה פרועה או השתוללות כלשהיא שבד״כ תעבור על החוק". רואים? כבר למדתי משהו על העולם שלהם. בפעם הבאה שישתמשו במושג כבר לא אהיה קלולס ואדע בדיוק למה הם מתכוונים.
להשתמש בארוע להדגשת מסר מסוים - "איך אני שמחה שרשמתם שלאקות" זה מוביל אותי לדבר הכי חשוב שרציתי להגיד לכם היום. אנחנו בכיתה נשתמש הרבה בכלים כאלו שהתשובות מוצגות על הלוח. ואני סומכת עליכם שאתם בוגרים וחכמים. כשאתם כותבים משהו אתם קודם כל חושבים האם זה ראוי להאמר בכיתה. האם זה מכבד את החברים שלכם? או עשוי לפגוע במישהו? לפני כל ציון וכל הישג חשוב לי שתהיו בני אדם טובים ורגישים לאחר. אני מבינה שלפעמים רוצים לעשות צחוקים, אבל צחוקים אפשר לעשות גם בלי לפגוע באחרים. אתם תראו איך מיד הפרצופים הופכים לרציניים וכולם קשובים.
רעיונות למשחקי גיבוש - ממליצה כל שיעור חינוך לפתוח במשחק מגבש
משחקי חברה
ספיד דייט - מסדרים מעגל פנימי ומעגל חיצוני, התלמידים יושבים פנים אל פנים. כל 2 דקות המעגל הפנימי זז כסא אחד ימינה והמורה מכריזה על נושא חדש. דוגמאות לנושאים: המשפחה שלי, הטיול האחרון שעשיתי, התחביבים שלי, בעל החיים האהוב עליי, המוזיקה שאני אוהב, המקצוע שהכי קשה לי, הדבר שאני הכי שונאת לעשות, הדבר שאני הכי אוהבת לעשות וכו'
שמות - זורקים כדור וקוראים בשם של תלמיד אחר, אותו תלמיד צריך לתפוס את הכדור
הסתדרו לפי - מידת נעליים, מספר בית, גובה וכו' אפשר להקשות ולהגיד להם להסתדר מבלי לדבר.
פתקיות - כל תלמיד מקבל שני פתקים רייקים בהם הוא רושם שם של אדם מפורסם. המורה אוספת את כל הפתקים לסלסלה ומחלקת את הכיתה לשתי קבוצות. כל קבוצה בתורה שולחת נציג שבמשך דקה צריך להצליח לתאר להם כמה שיותר דמויות. בשלב הראשון במילים מבלי להזכיר את השם, בשלב השני במילה אחת, בשלב השלישי בפנטומימה. הקבוצה שמצליחה לנחש הכי הרבה אנשים היא המנצחת.
הרוח נושבת - תלמיד אומר הרוח נושבת לכיון ״כל מי שלובש חולצה כחולה״. כל מי שאכן לובש חולצה כחולה צריך להחליף מקומות, מי שנותר עומד במעגל הוא המכריז מחדש לאן הרוח נושבת
משחק התנועות - תלמיד אחד יוצא מהכיתה. הקבוצה מחליטה מי מנהיג התמונות וכלום חוזרים אחרי התנועות שהוא עושה. מחזירים את התלמיד שיצא מהכיתה, עכשיו עליו לנחש מי הוא מהיג התנועות.
משחק ניידים - מי האדם האחרון שהתקשרת אליו ולמה, בחר תמונה אחת מהגלריה שלך וספר עליה
משחקי מספרים - להדפיס/לכתוב על דפים מספרים מ1 עד 30. מבקשים מהתלמידים להסתדר במעגל ומבלי לדבר כל אחד צריך לדרוך על מספר לפי הסדר- אם שני תלמידים דורכים יחד מתחילים מהתחלה.
משחקי קלפים - יש המון המון סוגי קלפים, אפשר לקנות ואפשר להכין בבית. למשל:
משפטי התחלות - למה בחרת דווקא במשפט הזה ואיך זה קשור אליך.
תמונות - לבחור את התמונה שאני הכי מתחבר אליה ואיך היא מתארת אותי
כלים - איזה כלי כבר יש לי (מכחול כי אני יצירתית) ואיזה כלי הייתי רוצה שיהיה לי (משקפיים כדי שאוכל לראות גם את הדברים הקטנים שאני בדרך כלל מפספסת).
בהצלחה!
מור המורה