אמאלה כמה עומס! תשמעו להיות אמא לשלושה זה לא צחוק. תוסיפו לזה שני תפקידים חדשים שהתחלתי השנה בחינוך החברתי של ביה"ס, מחנכת יב, ומורה מקצועית בכיתת חנ"מ. אמאלה ואבאלה! מאיפה מתחילים????? אז קודם כל מתיעדוף. ולמרות שהבלוג הזה הוא אזור היצירה והיזמות שלי, הרגשתי שאני קורסת תחת העומס וחייבת לשים רגע את הדבר הזה בהשהייה. ולנסות להיות בחמלה כלפי עצמי.
לא רק הילדים בהסתגלות, גם אני. וזה לא פשוט בכלל.
לחזור להתלבש בבוקר ולצאת מוקדם מהבית ( למרות שאני עדיין מתעוררת אינספור פעמים בלילות). לחזור להפעיל את המוח אחרי 10 חודשים בבית, סיימתי החודש כמעט כל יום עבודה עם כאב ראש רק כי אני לא רגילה להתרכז כל כך הרבה שעות. ובל נשכח שעם החזרה מהעבודה אני אוספת את הילדים מהמסגרות ומתחילה את משמרת ב'. בשאריות הסבלנות שעוד נשארו לי.
יש בי גם רצון עז להיות מעולה בעבודה. לזכור כל פרט על כל תלמיד, לפנות לכולם זמן ואוזן קשבת. להתחיל ללמוד את התפקידים החדשים, מה מצופה ממני, לאן אני רוצה לקדם את זה? אהה וכמובן לחזור גם לכושר עם סיום חופשת הלידה. בקיצור, חמלה כלפי עצמי כבר אמרתי? קשה להחזיק את כל הכדורים באויר בו זמנית.
אז אחרי כמה חודשים של הפסקה. אני חוזרת לכתוב לכם ולשתף מעולמי
לא באותו הקצב, אבל במלוא הכוונה להושיט יד לכל מורה ומורה שזקוקים למוטיבציה, להזדהות, להשראה, להתייעצות שבוע טוב ונשתמע בקרוב….