אם הייתי פוגשת את מור המורה לפני תשע שנים, בשנה הראשונה שלה בהוראה, אלו הדברים שהייתי אומרת לה:
1. שחררי מהז'קט המחויט ונעלי העקב, אל תדאגי אף אחד לא יעלה על המחדל שאשכרה נתנו לילדה בת 25, לחנך 9 נערים בני 16, שמאובחנים על הרצף האוטיסטי.
2. תורידי אגו, אמנם סיימת תואר ראשון בהצטיינות יתרה ואת בעיצומו של התואר השני. אבל אין חכם כבעל ניסיון ויש לך הרבה מה ללמוד מהמורות הותיקות פה שמסביבך.
3. שחררי את תכניות החומש, תפסיקי לחפש יעדים. התמקדי בכאן ועכשיו ותעשי הכי טוב שאת יכולה. אין לך מושג אילו דלתות עתידות להפתח בפניך. ובנינו, גם חלונות זה ממש סבבה.
4. עטפי את התלמידים באהבה, כל אדם רוצה להרגיש אהוב. תני ללב להוביל ותראי שהם יתמסרו אליך. צמצמי שיפוטיות כלפי ההורים. לכל אדם מסע ואת לא יודעת מה עובר עליהם ביומיום. נסי להעביר את המסרים שלך בנועם, בכבוד וקווי שזה יגע בהם.
5. אל תחששי מהעובדה שאת עוד לא אמא ואמורה לייעץ להורים. תני את דעתך המקצועית, הם רוצים לשמוע אותה.
6. אל תיהי כל כך תמימה. בכל מקום יש פוליטיקה ודינמיקות שונות, הקדישי זמן להבין מי נגד מי ועל מי את יכולה לסמוך באמת.
7. אל תפחדי ליזום. כשיש לך תשוקה בעיניים, אחרים נסחפים איתך ונדבקים ברוח העשייה. הרבה פרוייקטים יפים עוד יווצרו על ידך.
8. תיהי אותנטית. אני יודעת שאת מרגישה שהדיסטנס מגן עליך. אבל ככל שתיהי יותר את, ככה התלמידים יתחברו אליך יותר וגם יקשיבו לך - בלי מאבקי כוחות. תמשיכי לבדוק כל תלוש משכורת, יש שם מלא טעויות. ויהיה בסדר, המשכורת תהיה נורמלית עוד כמה שנים.
9.תזכרי לנשום ולהינות מהדרך, צפויה לך דרך מופלאה ומרתקת. אל תביטי רק אל היעד, תהני גם מהדרך עצמה.
נ.ב זה אמנם יקח לו עוד שנתיים, אבל הוא יציע לך נישואין בסוף
בפרספקטיבה של היום, מה הייתם אומרים לעצמכם בשנה הראשונה להוראה?