• מור המורה

איך לצלוח את החודש הראשון בעבודה?

הנה הוא מגיע בצעדי ענק!!!! ה- 1 בספטמבר!!!!

איך יהיה לי? עם מי אני אדבר? התלמידים יאהבו אותי? אני אהנה? כל כך הרבה שאלות ומשימות כבר מוכנות לנו ב To Do List. אז עם כל העומס וההתרגשות איך עוברים את החודש הראשון ונשארים בחיים?





טעויות הן חלק מהתהליך

החודש אתם תתנסו בהרבה דברים חדשים. נכון, אתם אחרי לימודי תואר, תעודת הוראה והתנסויות בשטח. ועדיין עכשיו אתם תלמדו ימים שלמים, עם מספר כיתות חדשות ובעצם תקפצו למים כדי להשיט את הספינה הזו קדימה. סביר להניח שיהיו שיעורים מוצלחים להפליא ויהיו גם שיעורים לא מוצלחים בכלל. זה בסדר, קבלו את זה. שננו לעצמכם בראש: כל כישלון הוא הזדמנות ללמידה. אמרה לי פעם אחת המנטוריות שלי "משבר הוא מבשר". אם נראה בכישלון הזדמנות ללמידה, נגיע גם לתובנות איך להתרומם ממנו.

איך נעשה את זה? ננסה לנתח בצורה עניינית מה עבד ומה לא? איזה רגש זה עורר בי שהגבתי או נפגעתי ככה? איך יכולתי לרתום את התלמידים בצורה אחרת? אם נצליח להביט ככה על הרגעים הפחות מוצלחים, נצליח להרים את עצמנו מחדש אחרי שיעור או יום קשה ולהכנס שוב לכיתה באנרגיה מחודשת. לאורך הדרך אתם תמצאו את הדברים שיותר עובדים לכם וגם את אלו שפחות. אבל, הלמידה היא תמידית. כל תלמיד, כיתה , שנה מזמנים לנו אתגרים חדשים. וגם אנחנו בכל שנה מורים קצת אחרים כי אנחנו מתפתחים כל הזמן.


מיקוד בביצוע ולא בתוצאה

הכינו מערכי שיעור שנראים לכם טובים. מערכי שיעור שמעבירים את המסרים והערכים שאתם רוצים לקדם, שתואמים את התפיסה החינוכית שלכם. חפשו את הפעולות שאתם רוצה לעשות כי אתם מאמינים בדרך ואל תצפו לתוצאות מיידיות. תהליכים חינוכיים לוקחים זמן. לוקח זמן לגבש כיתה, לוקח זמן ליצור אמון וקשר טוב עם התלמידים, לוקח זמן לרתום תלמידים לעשייה. לכן, השכילו לראות את התמונה הגדולה, את התהליך החינוכי והחזון אותו אתם שואפים לממש. התוצאה לא חייבת להגיע בתום ההתנסות הראשונה בכיתה. התמידו בדרככם מבטיחה לכם שתראו פירות.


ליצור קשרים

השנה עברתי ללמד בחינוך הרגיל ואפילו שאני כבר 4 שנים באותו בית ספר, פתאום הרגשתי ממש בודדה בחדר המורים (מורות לחינוך מיוחד בכיתות קטנות כמעט ולא מגיעות לחדר המורים). זה אולי ירגיש מאולץ בהתחלה, אבל זה אחד הדברים שמורים חדשים סובלים ממנו הכי הרבה - תחושת הבדידות. תעשו מאמצים ליצור קשרים עם מורים אחרים. אולי מהצוות המקצועי, אולי מצוות החינוך, אולי סתם מישהי שנראית לכם בראש שלכם ושיש סיכוי שתתחברו. כמובן, בזהירות, תוך בחינת התפתחות הקשר ובנייתו בקצב איטי. תאמינו לי זה ייתן לכם אויר ויגרום לכם לשתות את הקפה בהנאה ובחברה טובה.


להתמקד במה שבשליטתכם

מערכת החינוך היא מערכת היררכית, מורכבת, מלאה בנהלים וחוזרי מנכ"ל. לא כל דבר שתרצו לעשות יתאפשר כל כך בקלות. אבל אני מבטיחה לכם שהכל אפשרי, בהתאמות מסויימות, ברתימת שותפים, בזמן הנכון הדברים קורים ויוצאים אל הפועל. אבל לפעמים הדברים לא יזרמו, ותרגישו שמערימים עליכם קשיים. ברגעים האלו אני ממליצה לכם לחשוב מה כן בשליטתכם? על מה אתם יכולים להשפיע כאן ועכשיו? על האופן שבו תעבירו את המידע לתלמידים? על המורים בחדר מורים שתצילחו לרתום לפרוייקט, על השיחה הכנה עם המנהלת כדי להדביק אותה ברוח העשייה שלכם? אתם לא שולטים על איך הם יגיבו, אתם לא שולטים על הצינקנים והספקנים. אתם שולטים אך ורק במחשבות, בתגובות ובמעשים שלכם. התעסקות מיותרת באחרים ומעשיהם לא תוביל אתכם קדימה.


לאכול

תקשיבו לי טוב, אין מצב, אבל אין מצב! שאתם מסיימים יום עבודה מבלי לאכול. אז נכון לא לכולם יש עם זה עניין אבל ראיתי לא מעט חברות שלי מסיימות יום מבלי שהן הכניסו פרור לפה. מכירים את ההקבלה לעולם התעופה? שכשיש מקרה חירום במטוס קודם כל שמים מסיכת חמצן על ההורה ורק אחר כך על הילד? אז בדיוק זה. איך אתם מצפים להיות מעולים, תקשורתיים, מכילים, חדים אם אתם לא דואגים לעצמכם?! מצידי שימו תזכורת קולית לאכול לפחות תפוח/תמר/חטיף אנרגיה. אין מצב שאתם לא מוצאים זמן להפסקה.


וינטלציה

מי הPerson שלכם? למי תוכלו לפרוק את מה שעבר עליכם היום? בן זוג? הורה? חברה מהבית? חבר מהתואר? תחשבו מי האדם הזה שאתם יכולים לשתף בחוויות הרבות שיציפו אתם בחודש הזה. חשוב שיהיה לכם עם מי לדבר. לחלוק הצלחות, להתבאס מכשלונות, לנתח דברים קטנים ולא חשובים ולהצמיח אותם לסאגה שמתפתחת רק בראש שלכם. אתם זקוקים למישהו הזה, תגדירו לעצמכם מי הוא. ואולי אפילו תידעו אותו מהראש שהחודש אתם זקוקים לו במיוחד.


לקחת הפוגה

תקבעו לעצמכם מראש תכניות שלא קשורות לעבודה. סרט/ בירה/ הליכה עם חברה כל דבר שיאלץ אתכם להתנתק קצת מהעבודה. נכון הולכות להיות הרבה משימות, שיחות אישיות, מערכי שיעור אבל אתם גם צריכים לחיות במקביל, לנשום, לאוורר את המוח בנושאים שלא קשורים לבית הספר, התלמידים, ההורים והצוות. ה-ת-נ-ת-ק-ו-ת!


אז רגע לפני שאתם עולים לבמה הכנתי לכם פלייר שיזכיר לכם בדיוק את זה. מוזמנים להדפיס ולתלות לכם במקום בולט: ביומן, בשולחן העבודה או על הלפ טופ).


ועכשיו, זה הרגע לקחת הרבה הרבה אויר (ואולי גם איזו כפית גלידה להמתיק את הרגע)

לצאת אל הבמה

הפנסים כבר דולקים

והקהל מחכה לכם


שלכם תמיד,

מור המורה

37 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול